Sunday, March 18, 2007

Pound for Pound, Barnea's the Crypto-Fascist

The following lines are from an op-ed written by Nahum Barnea in Yedioth Ahronot entitled מיטב השיר - כזבו on June 28, 2004.

It is a reaction to the passing of Naomi Shemer.

ארץ-ישראל היתה בשבילה ארץ חד-לאומית, נטולת עימותים, נטולת מיעוטים. עסקה חד-צדדית, ליהודים בלבד. אפילו המלחמות, שאליהן יצאנו חמושים בשיריה, היו חד-צדדיות. לא אויב עמד מולנו, אלא ארץ בתולה מחכה לכיבוש. בשלב מסוים בחייה היא אימצה השקפות קיצוניות. הן הלכו הרבה מעבר לוויכוח על השטחים. "הערבים" אמרה, "אוהבים את הרצח שלהם חם, לח, ומהביל. אם יהיה להם אי-פעם החופש להגשים את עצמם, אנחנו נתגעגע לגזים הטובים והסטריליים של הגרמנים". הדמוקרטיה היתה בעיניה "פיקציה". ישראל, אמרה, "היא לא מדינה דמוקרטית. היא מדינה יהודית", ועוד ועוד.

ההתבטאויות האלה היו חשובות רק משום שנעמי שמר הייתה אייקון תרבותי, אדם שנוהים אחר כל מילה שלו. היא לא היתה המשוררת הראשונה שנסחפה לקצה ההזוי של הימין. זה קרה, בנסיבות חמורות לאין שיעור, לעזרא פאונד, מגדולי המשוררים האמריקנים. פאונד הפך לאוהד נלהב של הפאשיזם ותועמלן אנטישמי. היום, שנים לאחר מותו, האמריקנים מעריצים את שירתו ולא שוכחים לו את חטאיו.

My translation:

Eretz-Yisrael for her was uni-national, lacking in conflict, lacking in minorities. One-way only. Only for Jews. Even the wars to which we went out to, armed with her songs, were one-sided. There was no enemy facing us but only a virgin land waiting to be conquered. At one point in her life, she adopted extreme viewpoints. They went beyond the argument over the 'territories'. "The Arabs," she said, "like their murder hot, wet and steaming. If they ever achieve the freedom to fulfill themselves, we'll long for the sterile good gases of the Germans. 'Democracy' in her eyes was a fiction. Israel, she said, "is not a democtratic state but a Jewish one." Etc., etc., etc.

These expression sare important only because Shemer was a cultural icon, a person whom people follow hanging on their every word. She wasn't the first poet to become swept up at the end of the fantasy right-wing. This happened, in much worse circumstances, to Ezra Pound, one of America's greatest poets. Pound became an enthusiastic admirer of fascism and an anti-semetic propagandist. Today, Americans recall hi spoetry but don't forgive him his sins".

Three years previously, he penned these words:-

"נדמה שכל אדם שאיננו נגוע בגזענות קשה יעשה מעשה אזרחי טוב, אם כאשר יראה את נעמי שמר פוסעת במדרכה ממול, יעבור למדרכה השניה." - כך כתב נחום ברנע במאמרו תחת הכותרת "הערבים, הנאצים ונעמי שמר" [ידיעות אחרונות, ו' בחשון תשס"ב, 23.10.01].

Again, my translation:

It would appear that any person untainted by harsh racism would commit a act of good citizenry if, when he spies Naomi Shemer, that he cross over to the opposite sidewalk". ["Arabs, Nazis and Naomi Shemer", Yedioth Ahronot, October 23, 2001]

All this just to inform you that Nahum Barnea is the recipient of this year's Israel Prize for Media.

Luckily for Naomi Shemer, she already had been awarded the Israel Prize for Composition and is no longer among the living to see her enemy be granted the prize she won, the hard way - not like Barnea who earned his by virtue of the branja, the guild/old boys club, with radical left-winger Motti Kirschenbaum and also Ilana Dayan as members of the nominations committee with Yuli Tamir as Minister of Education.

No comments: