Elyakim Rubstein to Gov't: The Ball's In Your Court

The court decision is in. No Pascal Sacrifice this year.

Court prevents groups from sacrificing live animals at Temple Mount
...The activists, who belong to various religious circles such as the Temple Mount and Land of Israel Faithful Movement, also petitioned the High Court of Justice for the right to perform the ritual.

Their plans were thwarted on Sunday when the court rejected their request, ruling that "the rights of the petitioners to practice their faith are outweighed by other considerations such as public order and safety."

Despite the ruling, the followers decided to hold a colorful procession on Sunday in Jerusalem, heading to the Western Wall along with two sheep.

The Temple Mount Movement followers present were joined by partners from the Temple Institute, which has for years prepared the traditional holy tools and utensils for the Third Temple, according to Torah specifications.

The spectacular display did not, however, persuade authorities to allow the participants to perform the practice.

Their petition to the court was by no means the first one. In recent years, the High Court of Justice rejected several such petitions filed by the Temple Mount Movement and other associations, dedicated to erecting the Third Temple on the Temple Mount in Jerusalem. The court invariably cited the same reasons for its ruling.

But I reviewed the decision and found that Elyakim Rubinstein made an extra effort in his opinion to point the finger at the government.

Here's the Hebrew:-

השופט א' רובינשטיין:

מצרף אני דעתי לדעתם של חברתי השופטת נאור וחברי השופט פוגלמן, ואכן אין בידינו להיעתר לעתירה. העותרים ושכמותם מבטאים תסכול מתמשך, שניתן להבין ללב החשים בו, באשר לזכויות יהודים בהר הבית – במיוחד זכויות תפילה, או כנטען עתה גם זכויות פולחן כאלה או אחרות – במיוחד אל מול הכחשתן של זכויות יהודים בו מכל וכל על-ידי צדדים עוינים. בנוסף לכך שנושא העתירה לא הובא לפני הממשלה, כפי שציינה חברתי, איננו יכולים להביע דעה באשר לתקפותה ההלכתית של המשאלה להקרבת קרבן פסח, שלא הועלתה על-ידי העותרים בפני הגורמים ההלכתיים הממלכתיים, כגון הרבנות הראשית (ראו גם – בהקשר אחר של תקנות – בג"צ 33/92 בן יוסף נ' השר לענייני דתות, פ"ד מו(1) 855, 857). אך נודה על האמת: מעבר לשאלות ההלכתיות, ובמידה רבה אף אל מול שאלת הזכויות, עמדתן החוזרות ונשנות של ממשלות ישראל יסודה במישור הביטחוני. אין בידינו כלים לומר, כי חשש זה מבוטל. לא הרי סיטואציה זו – והדבר נהיר גם לעותרים – כהרי החששות לפגיעה בסדר הציבורי שהועלו בבג"צ 3358/95 הופמן נ' מנכ"ל משרד ראש הממשלה, פ"ד נד(2) 345 (ראו דברי השופט – כתארו אז – מצא בעמ' 365); וראו הכרעת בית המשפט בדנג"צ 4128/00 מנכ"ל משרד ראש הממשלה נ' הופמן, פ"ד נז(3) 289, בעניין נשות הכותל. עוצמת הקושי גדולה משמעותית, וקשה להלום השוואה בין השניים. לא קשה להניח, כי החששות הביטחוניים הכרוכים בצעד החדשני – אחרי 2000 שנה – שמבקשים העותרים לעשות, ושוב, בלא שאביע כל דעה באשר לפן ההלכתי, אינם נטולי יסוד.

סוף דבר, כאז כעתה במקומם עומדים דברי השופט א' גולדברג בבג"צ 7128/96 תנועת נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(2) 509, 528 שנאמרו לפני עשור:
"על הדרג המדיני, ולא על בית המשפט, לתת תוכן ומשמעות לקריאה ההיסטורית, 'הר הבית בידינו'".

Last line reads - "in the end, now as then, what is relevant are the words of Justice Goldberg in HC/7128/98, Temple Mount Faithful vs. Government of Israel, Court Decisions 51(2) 509, 528 said a decade ago: "it is the responsibility of the political level and not the court, to provide content and meaning to the historic declaration, "The Temple Mount is in Our Hands".