Uri Elitzur was interviewed in the Globes newspaper and I found this excerpt where he is asked about Makor Rishon being 'Netanyahu's paper' (I thought that was Israel Hayom):
אנחנו לא עיתון של נתניהו, אבל אני לא רואה בזה בעיה. ה'ניו-יורק טיימס' הוא עיתון של אובמה, הוא מנשק לו את הנעליים כל בוקר 3 פעמים, כל גיהוק של אובמה זוכה שם לתשבחות, ובכל זאת הוא עיתון רציני. גם ה'גרדיאן' הבריטי מזוהה לחלוטין עם מפלגה מסוימת ועם העומד בראשה ונחשב לאחד ///העיתונים הרציניים בעולם. זה לגמרי לגיטימי, וזה מותר".
- אומרים שקשה מאוד לעבוד עם נתניהו, גם בגלל שרעייתו, שרה, מעורבת מאוד.
"הדיבור הזה, חלקו הגדול נסמך על זה שהברנז'ה העיתונאית נגועה בשנאת נתניהו. זאת לא ביקורת, זאת שנאה. אני לא יודע מה הפשר שלה, אבל כל מי שתומך בנתניהו נחשב ללא עיתונאי, ללא רציני, לאויב הדמוקרטיה. אלה דברים לחלוטין לא רציונליים ולא מידתיים. זה לא נכון, לשכת ראש הממשלה היא תמיד מקום לחוץ וקשה, ואנשים שם נכנסים לקשיים, אבל לשכת נתניהו בעניין הזה לא יוצאת דופן".
And that translates as so:
...We are not Netanyahu's newspaper, but I do not see this as a problem. The New York Times is Obama's newspaper. It kisses his shoes every morning three times, each burp Obama wins there praise, and yet it's a serious newspaper. Even the British newspaper The Guardian is identified totally with a particular party and its leader and is still considered one of the world's serious newspapers. This is completely legitimate, and it is permitted."...
- They say it is very difficult to work with Netanyahu because of his wife, Sarah, who gets very involved.
This bon ton, is in a large part based on the branja's tainted hatred of Netanyahu. They don't criticise, they hate. I do not know what is its meaning, but anyone who supports Netanyahu is considered not a journalist, not serious and an enemy of democracy. These things are completely irrational and disproportionate. It's not true. The Prime Minister's bureau is a place that's pressurized and difficult, and people there get into problems, but Netanyahu's office on this matter is not unusual. "
^
No comments:
Post a Comment